Daf 11a
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר אָתְיָא מִשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דְּרַחֲמָנָא אָמַר וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים וְלֵיחוּשׁ
וְכִי תֵּימָא מַאי נָפְקָא מִינַּהּ חַטָּאת קַרְיַיהּ רַחֲמָנָא
Rachi (non traduit)
חטאת קרייה רחמנא. (במדבר, יט) למי נדה חטאת היא:
Tossefoth (non traduit)
חטאת קרייה רחמנא. תימה דלא קאי האי טעמא בריש אין מעמידין (ע''ז כג:) דדייק התם גבי פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע עד כאן לא פליגי אלא בחששא אבל היכא דודאי רבעה פסולה ש''מ דפרה קדשי מזבח היא ומשני דשאני פרה דקרייה רחמנא חטאת אלא מעתה תפסל ביוצא דופן אלמה תניא הקדישה ליוצא דופן פסולה ור''ש מכשיר פירוש ואי איתא לההיא דרשה דחטאת מסתמא אקרא לא הוה פליג ר''ש ומסיק אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בה לכך פסולה ברביעה וביוצא דופן כשרה ורבנן דפסלי ביוצא דופן משום דסברי דקדשי מזבח היא ומיהו על כרחיך אי אפשר לפרשה כן דבכל דוכתא אמרינן שאני פרה דקדשי בדק הבית היא א''כ הוה אתי כר''ש ונראה לפרש דהכי פריך אלא מעתה תפסל ביוצא דופן ופריך לכולהו טעמי בין נפרש דטעמא דרביעה משום דקדשי מזבח היא בין נפרש משום דחטאת קרייה רחמנא דמסתמא ר''ש לא פליג ארבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע ומשני שאני פרה הואיל ומום פוסל בה ולא גרסינן אלא ובספרים לא היה כתוב אלא שבקונטרס הגיה וכתב ה''ג אלא וטעמא דחטאת קרייה רחמנא לעולם קאי לרבנן דפסלי ביוצא דופן ואם תאמר לרבי שמעון דלית ליה דחטאת קרייה רחמנא מנא ליה דטרפות פוסל בה וי''ל דנפקא ליה מדכתיב תמימה כדדרשינן בפ''ק דמסכת ע''ז (דף ו.) דנח גופיה לאו טרפה הוה מדכתיב תמים ורבנן אצטריך תמימה לכדדרשינן בספרי תמימה דאף שתי שערות שחורות פוסלות בה ולרבי שמעון תרתי ש''מ מדכתיב תמימה בין אדומה לאשר אין בה מום ועוד יש לומר דבפסול התלוי בגופה מודו כולי עלמא כדתנן (פרה פ''ד מ''א) שחטה שלא לשמה פסולה והיינו מחטאת היא ובספרי נמי דרשינן חטאת היא דמועלין בה וכמה דרשות ואם תאמר בכל דוכתין דמשני קדשי בדק הבית אמאי לא חשיב ליה כקדשי מזבח משום דחטאת קרייה רחמנא ויש לומר דבכל דוכתין מסלק לה בקושיא אחריתי ובפרק אלו קדשים (תמורה כ.) דקאמר דאין פרה עושה תמורה משום דקדשי בדק הבית היא כיון דנפקותא ליתא בגוף הפרה לא שייך דרשה דחטאת קרייה רחמנא ובבכורות (דף כה.) נמי דקאמר דאין בה איסור גיזה ועבודה לאחר שנפדית משום דקדשי בדק הבית היא ולא הויא כפסולי המוקדשים שנפדו משום דלאחר פדיון שאין תורת פרה עליה לא קרייה רחמנא חטאת אי נמי מה שנפדית היינו משום דלב בית דין מתנה עליה דאי לא הוצרכוה תהא לדמיה כדאמרינן בפרק קמא דשבועות (דף יא.):
רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר אָתְיָא מִפָּרָה אֲדוּמָּה דְּאָמַר רַחֲמָנָא וְשָׁחַט וְשָׂרַף מָה שְׁחִיטָתָהּ כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה אַף שְׂרֵיפָתָהּ כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה וְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא טְרֵפָה הִיא אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא
Rachi (non traduit)
כשהיא שלמה. שלא ינתחנה:
Tossefoth (non traduit)
ושחט ושרף. אע''פ שיש פסוק אחד בינתים מכל מקום משמע ושרף את הפרה כמו שהיתה בשעת שחיטה מדלא כתיב ושרף אותה:
אתיא מפרה אדומה. וא''ת כיון דפרה בת שתי שנים א''כ דילמא היינו משום דאוקמיה אחזקה שאינה טרפה למ''ד טרפה אינה חיה ומיהו כאן י''ל דאיכא חזקה אחרת כנגדה דהעמד טמא על חזקתו אבל לקמן דיליף מעדים זוממים קשה וי''ל דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודעה אפילו שעה אחת לא אזלינן בתרה ויש ללמוד מתוך כך הלכה למעשה דאם עשה גבינות מכמה בהמות ואח''כ נשחטה האחת ונמצאת טרפה שכולם אסורות דאין לי להעמיד פרה אחזקתה ולומר השתא הוא דנטרפה מיהו בטרפה מחמת שהריאה היא סרוכה דאם היינו בקיאין לבדוק אפשר שהיה לה היתר אין לאסור דהוה ליה ספק ספקא ספק אינה טרפה ואם תמצא לומר טרפה אימא דאחר כך נטרפה:
וְכִי תֵּימָא מַאי נָפְקָא מִינַּהּ הָא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקָדָשִׁים
Rachi (non traduit)
כפרה כתיב בה כקדשים. כפר לעמך ישראל מה קדשים אסורין בהנאה אף היא אסורה בהנאה וה''נ לענין טרפה מהתם תיפוק:
האמר ר' ינאי. בקדושין (דף נז.) לענין לאסור בהנאה:
מאי נפקא מינה. אי טרפה היא הא לאו קרבן הוא ומהערופה לא נפקא אלא שתהא לעולם כעין עריפה שלא ינתחנה לאברין אבל טרפות מחיים לא שמעינן מינה:
רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר אָתְיָא מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה דְּאָמַר רַחֲמָנָא הָעֲרוּפָה כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה תֶּיהְוֵי וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא טְרֵפָה הִיא אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא
Rachi (non traduit)
שלמה תהוי. אפילו לאחר עריפה עולמית אלמא לא מצינו למיתבר גרמי ולמיבדק אי טרפה היא דניתי אחריתי:
Tossefoth (non traduit)
הערופה כשהיא שלמה. לקמן בפרקין (חולין כד.) דרשינן נמי מהערופה זאת בעריפה ואין אחרת בעריפה ובסוף פרק כל הבשר (לקמן חולין קיז:) גבי דבר שנעשה מצותו אמר תרי מיעוטי כתיבי ושמו הערופה וי''ל דמהערופה משמע שפיר ההוא מיעוטא דזאת בעריפה ומדסמך העגלה להערופה דרשינן העגלה שלמה:
אתיא מעגלה ערופה. תימה דלא דחי גבי פרה ועגלה כיון דלייף לית לן בה וי''ל דמשמע דבשעת שריפה ולאחר עריפה תהיה שלימה כמו בשעת שחיטה ועריפה:
מִמַּאי דִּלְמָא דְּפָתַח לַהּ וּבָדֵיק לַהּ וְאִי מִשּׁוּם תְּמִימָה הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּחַתְכַהּ לִגְמָרֵי אֲבָל הֵיכָא דְּלַיִיף לֵית לַן בַּהּ
Rachi (non traduit)
היכא דלייף. שמחובר מבחוץ לצד הגב ואינו פותח לצד הגב אלא לצד החלל מבקע את השדרה כולה לארכה:
וְכִי תֵּימָא דְּמִתַּתַּאי פָּסֵיק לַהּ לְעֻמַּת הֶעָצֶה אָמַר רַחֲמָנָא מְקוֹם שֶׁהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת
Rachi (non traduit)
מקום שהכליות יועצות. למעלה מן הפרשות הוא. בברכות (דף סא.) אמרינן לב מבין כליות יועצות:
דמתתאי פסק ליה. שמשפיל לחותכה סמוך לזנב שאפילו נפסק החוט באותו אליה אין הבהמה נטרפה בו כדאמרינן באלו טריפות (דף מה:) עד היכן חוט השדרה עד בין הפרשות דהיינו כנגד היריכים שהחוט מתפצל שם לג' האחד פורש לצד עצם ימין האליה שקורין הנק''ש בלע''ז והשני לשמאלו והאמצעי הולך כדרכו עד סוף הזנב ומבין הפרשות והלאה לא מתקרי חוט השדרה להטריף בו שכבר הבהמה נסמך על ירכה ולא על חללה ואין צריך לחוט והא נמי מבין הפרשות ולמטה פסיק לה לאליה ובודק כל החוט הנשאר מבין הפרשות ולמעלה עד המוח של ראש שהוא יוצא משם:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אָתְיָא מֵאַלְיָה דְּאָמַר רַחֲמָנָא חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְּמִימָה וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נִפְסְקָה חוּט הַשִּׁדְרָה אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא
Rachi (non traduit)
מאליה. המקריב שלמים או חטאת מכבש ואיל קרב אליה עם האימורים. מן הכליות ולמטה לצד הזנב והזנב קרי ליה אליה:
חוט השדרה. שנפסק טרפה. וכולהו תננהו באלו טריפות (דף מב.):
מִמַּאי דִּלְמָא דְּמַנַּח גּוּמַרְתָּא עֲלֵיהּ וְקָלֵי לֵיהּ וּבָדֵיק לֵיהּ דְּתַנְיָא הַמְחַתֵּךְ בְּגִידִים וְהַשּׂוֹרֵף בַּעֲצָמוֹת אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם
Rachi (non traduit)
המחתך בגידין. אע''פ דקשין כעצמות:
וקלי ליה. לעצם הגולגולת לבדוק ליה לקרום:
גומרתא. גחלת:
Tossefoth (non traduit)
דמנח גומרתא כו'. ואפילו חל ערב פסח להיות בשבת מלאכה שאי אפשר לעשות מע''ש דוחה את השבת:
מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר אָתְיָא מִשְּׁבִירַת עֶצֶם בְּפֶסַח דְּאָמַר רַחֲמָנָא וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא
מִמַּאי דִּילְמָא דְּפָלֵי לֵיהּ וּבָדֵק לֵיהּ וְאִי מִשּׁוּם אוֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּחָתֵיךְ לֵיהּ לִגְמָרֵי אֲבָל הֵיכָא דְּלַיִיף לֵית לַן בַּהּ
Rachi (non traduit)
לייף. מחובר. תרגום וחברת ותלפף:
פלי. פרטי''ר בלע''ז:
דפלי ליה. קורעו וחוצהו ולא יבדיל:
Tossefoth (non traduit)
אבל היכא דלייף לית לן בה. מקשין אמאי לא יליף מכל קרבנות דדחו שבת ולא חיישינן שמא ימצא קרבן טרפה ונמצא שחלל שבת ונ''ל דאין יכול להוכיח משם דאיכא למימר דמספק נמי אמר רחמנא דלדחי שבת מצות קרבן כמו שבפיקוח נפש אמרינן בספ''ק דכתובות (דף טו:) דלא הלכו בו אחר הרוב:
אָתְיָא מֵרֵישָׁא שֶׁל עוֹלָה דְּאָמַר קְרָא וְנִתַּח אוֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ אוֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן זִיל בָּתַר רוּבָּא
Rachi (non traduit)
אתיא מרישא של עולה. שאין יכולין לחצותו ולבדוק בקרום של מוח שמא ניקב והוא אחת מי''ח טרפות משום דכתיב (ויקרא א) ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים שאסור לחתוך נתחיה אחד לשנים וקרבן טרפה פסולה בשמעתא קמייתא דמנחות (דף ה:) שכשהוא אומר למטה מן הבקר שאין ת''ל אלא להוציא את הטרפה:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (סִימָן זְמַן שֶׁבַח מְכַנֵּשׁ)
כִּי קָא מִיבַּעְיָא לַן רוּבָּא דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן כְּגוֹן קָטָן וּקְטַנָּה מְנָלַן
Rachi (non traduit)
קטן וקטנה. דפליגי רבנן עליה דר''מ ביבמות (דף סא:) דתנן יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה ולא חיישינן שמא תמצא אילונית או הוא סריס ונמצא פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה דבעי להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא אלא אמרינן זיל בתר רוב קטנים דעלמא דאינם סריסים והיינו רובא דליתיה קמן:
רוּבָּא דְּאִיתָא קַמַּן כְּגוֹן תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת וְסַנְהֶדְרִין לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן
Rachi (non traduit)
וסנהדרין. דתנן (סנהדרין מ, א) י''ב מזכין וי''א מחייבין זכאי:
תשע חנויות. כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ונמצא בשר בארץ הלך אחר הרוב דהא קמן חזינא דרובא דהיתירא:
מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן זִיל בָּתַר רוּבָּא מְנָלַן דִּכְתִיב אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת
Rachi (non traduit)
מנא הא מילתא. איידי דאיירי במנא הא מילתא דחזקה נקט נמי הא:
מנלן. בתמיה:
Tossefoth (non traduit)
מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא. וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא דרובא וחזקה רובא עדיף וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא:
כְּגוֹן דְּקָיְימִי דָּרָא דְּגַבְרֵי וְאָמְרִי כִּדְקָאֵי קָאֵי
Rachi (non traduit)
כגון דקיימי דרא דגברי. האחד עומד במפתן ורואה ומגיד לזה וזה לזה עד הכהן דלא בציר:
Tossefoth (non traduit)
דקיימי דרא דגברי. בלא זה היה יכול לומר כגון שהיה אדם אחד עומד לשם בשעת הסגר וראה שלא חסר אלא רוצה לפרש באותו ענין שאף הכהן עצמו היה יכול לידע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source